דלקות אוזניים בכלבים ובחתולים
דלקות אוזניים בכלבים ובחתולים הן בעיה נפוצה אשר באה לידי ביטוי לרב בגרוד האוזניים
וניעור הראש. דלקות אלו לרב מלוות בכאב רב ולעיתים אף עלולות לגרום לחרשות.
במרבית המקרים לדלקות האוזניים קיים גורם רקע. טיפול בדלקת עצמה ללא טיפול בגורם הרקע עשוי
לגרום להישנות הדלקת והנצחתה. אוזניים אשר סבלו מדלקות חוזרות ונשנות עוברות שינויים מבניים
אשר פוגעים ביכולת הטבעית של האוזן להתמודד עם הדלקת, זאת ללא קשר לגורם הרקע אשר התחיל
את הדלקת מלכתחילה. על כן, הטיפול בדלקת בלבד מהווה מעין "כיבוי שריפה" ולרוב אינו מספיק ויש
צורך "לעזור" לאוזן אשר איבדה מיכולות ההגנה הטבעיות ולבצע טיפולים משמרים למניעת חזרתיות.
בין הגורמים לדלקות אוזניים:
* פעילות מוגברת של בלוטות חלב באוזן גורם זה שכיח בגזעי הקוקר ספניאל ורועה גרמני
* תעלת אוזן צרה,. גורם זה שכיח בגזעים כגון פאג ושארפיי
* אוזניים שמוטות (ביגלים), או שיעור יתר בתעלת האוזן (פודלים)
* אלרגיות - לעיתים דלקת האוזן תהיה הביטוי היחידי לאלרגיה.
* מחלות הורמונאליות,
* מחלות אוטואימוניות
* טפילים באוזן
* גופים זרים (קוצים מלענים)
* גידולים בחלל או בתעלת האוזן (שפירים או ממאירים)
הגורמים המצוינים מעלה לרב יובילו לדלקת אוזן ולהתפתחות זיהום משני המערב חיידקים ושמרים. זיהום זה דורש טיפול מקומי (בטיפות) או סיסטמי (בכדורים). בחירת הטיפול מבוצעת לאחר בדיקה של תעלות האוזן ובדיקה מיקרוסקופית של ההפרשות מתוך תעלת האוזן.
אבחון הגורם לדלקת מבוצע באופן שיטתי ודורש בחלק מן המקרים שטיפה של תעלת האוזן ובדיקה אוטוסקופית (בדיקה של תעלת האוזן באמצעות מצלמה המוחדרת דרך האוזן). במקרים בהם קיים חשד למעורבות של האוזן הפנימית אנו נמליץ על בדיקת הדמיה לאזורים אלו (CT/MRI).
בכל מצב של גרוד, ניעור אוזניים, אדמומיות, הפרשות או ריח רע מהאוזניים אנו ממליצים על בדיקה מקיפה הכוללת חיפוש אחר גורמים ראשוניים לדלקת. בתום הטיפול מומלץ להגיע לבדיקת מעקב על מנת לוודא היעדר זיהום ולהתאים טיפול משמר
